הדפסה

החוק שיעשה מהפכה בעמותות

דה מרקר, 18 באוגוסט 2014

החוק שיעשה מהפכה בעמותות

היעדר הכרה במס הוא חסם בפני תורמים רבים, ולמעשה פוגע בהיקף התרומות

ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש הגישה באחרונה את המלצותיה, בדבר מנגנון אישור הטבות הטבות מס לעמותות שהתקבלו ואושרו על ידי שר האוצר, יאיר לפיד. לכשתושלם החקיקה, הן צפויות לחולל שינויים מהותיים, שיסייעו לעמותות לגייס תרומות ולהרחיב את תחומי פעילותן, וכן לפשט תהליכים שמאפשרים זיכוי ממס לתורמים.

הכלים המוצעים נחוצים להתאים למציאות המשתנה ולהיעדר תקציבי מדינה, להגשים יעדים חשובים ורבים בחברה הישראלית, על אחת כמה בתקופה הנוכחית, שבה תושבי הדרום זקוקים למשאבים רבים לשיקום, מעבר לתקציבי המדינה.

על פי הנתונים, המגזר השלישי כולל כ–22 אלף מלכ"רים פעיליםוהיקף פעילותו מהווה 13% מהתוצר הלאומי הגולמישל ישראל והוא מעסיק כ–10% מכוח העבודה במשק. רק לכ–5,200 עמותות יש אישור הכרה במס לתורמים. היעדר הכרה במס הוא חסם בפני תורמים רבים, ולמעשה פוגע בהיקף התרומות.

בפסק דין ויפאסנה מ–2012, קבע בג"ץ כי על משרד האוצר לגבש קריטריונים ברורים להענקת זיכוי ממס (סעיף 46), מכיוון שאלה עמומים. סעיף זה מאפשר להעניק לתורמים זיכוי מס של 26%–35% מחבות המס שלהם, בהתאם להיקף התרומה ואם התורם הוא יחיד או חברה. עמותה שיש לה אישור לסעיף 46, זוכה ליתרון משמעותי. לעתים זהו תנאי לקיומה.

השינוי המהותי בהמלצות ועדת פריש הוא בגיבושם של קריטריונים אחידים, שיאפשרו לעמותות לבנות את התשתית המתאימה לקבלת האישור באופן שקוף, בתהליך שייהפך לידידותי יותר. מדיניות חדשה זו תסייע בצמצום המעורבות הפוליטית בתהליך אישור העמותות באמצעות ועדת הכספים, וצמצום הוואקום שאיפשר פסילה שרירותית של עמותות על בסיס אידיאולוגיה או השקפה פוליטית. ועדת הכספים תעודכן על אישור העמותות ותהיה רשאית לבקש דיון רק בנסיבות חריגות. התהליך החדש מובנה באופן שיזרז את ההליך הביורוקרטי ויבסס אותו בעיקר על גורמים מקצועיים.

לפי הקריטריונים שנקבעו כתנאי סף לקבלת אישור להכרה בזיכוי במס לתורמים לעמותות נכללו: שנת פעילות מלאה, מחזור שנתי מינימלי של 30 אלף שקל, הגבלה בשכר מנכ"ל העמותה, הגדרת אפיקי השקעה סולידיים, מבחן והיקף פעילות עסקית מצומצם, ממשל תאגידי ברמה גבוהה והגבלה בנושאי הוצאות ניהול.

בנוסף, הוועדה המליצה על הרחבת תחומי הפעילות האפשריים במסגרת עמותות, למשל עמותות ההסברה וארגונים הפועלים למען ישראל בחו"ל, איכות הסביבה, זכויות אדם, שלטון החוק, הכרה בעסקים חברתיים שמעסיקים אוכלוסיות מוגבלות, אפשרות למוסדות להשכלה גבוהה לפעול בחו"ל בהיקף של עד 20% מכלל פעילותם וכן הרחבה של קטגוריות קיימות והכללת נושאים חדשים במסגרתם, בהם הגנה מפני אלימות באינטרנט, במלחמת סייבר ועוד. שינוי ההגדרות חייב שינוי גם בפטור ממס, שניתן לעמותה על פעילותה כגוף. שינוי זה נעשה לראשונה לאחר 55 שנה ומרחיב את ההגדרות והמטרות הציבוריות המזכות עמותה בפטור.

בנוסף, רשות המסים הכירה בצורך של עמותות לייצר מקורות הכנסה עצמאיים בפעילות עסקית שהיקפה הוא עד 25%. הרשות אף תקל על הדרישות מהעמותות בשלוש השנים הראשונות לפעילותן ומתחייבת לקצר את זמן הטיפול במתן אישור הכרה במס לתורמים עד שנה, במקום שלוש שנים כיום.

השילוב של המלצות ועדת פריש, ביחד עם האישור הצפוי לתיקון רחב בחוק העמותות וחברות לתועלת הציבור, שיחיל על העמותות מדיניות הדומה להתנהלותן של חברות ציבוריות, יסייעו להשתת ניהול תקין והגברת השקיפות והנגישות של העמותות לציבור.

לחץ כאן למאמר בדה מרקר